בימים אלו אנו עדים להתנפלות של הצרכן הישראלי על הביצים בכל מקום שניתן לרכוש אותן. אנשים תועדו גונבים ביצים ממשאית בעוד הנהג פורק סחורה בסופר, נרשמו הברחות ביצים שלא עברו בדיקות כנדרש, התניית רכישת ביצים בקנייה בסכום כולל מינימאלי ועוד. כדי להרגיע את הציבור בשל המחסור בביצים, הודיע משרד החקלאות כי יתגבר את יבוא הביצים תוך שינוי מסלולן של אוניות והעמסתן בכמות כפולה של ביצים. אולם ההתנפלות המשיכה ואיתה גם המחסור. ביום שישי האחרון יצאה הודעה רשמית, לפיה בהנחיית ראש הממשלה ושר האוצר, תסובסד הטסת ביצים לישראל בהיקף של כ-12 מיליון שקל (!). למרות כל זאת, יבואני ביצים טוענים כי המחסור יימשך כנראה גם עד לאחרי ערב החג. 

הציבור הישראלי בשגרה רוכש כ-6 מיליון ביצים ביום, ובימים אלו של מגיפת הקורונה הצריכה עלתה לכ-10 מיליון ביום, ואף הייתה גבוהה יותר לו היו עוד ביצים על המדפים. מכאן ניתן להסיק שהסיבה העיקרית למחסור בביצים היא היסטריה בקרב הציבור. הבהלה כה משמעותית, שתגבור של כ-8 מיליון ביצים נוספות שיובאו באוניות לא הספיק, וגם הן נחטפו. ייבאנו ביצים מפורטוגל ומספרד, וכעת התכנון להביא גם מאוקראינה. בכיר במשרד החקלאות צוטט: "לא יכולנו לקחת בחשבון את ההיסטריה הגדולה שתהיה פה. המחסור הוא לא אמיתי – פשוט משפחות רכשו פי חמישה או שישה מהרגיל". 
(פירוט נרחב בכתבה מעיתון TheMarker – לקריאה לחצו כאן)

נכון שהציבור אוגר מזון מבהלה כללית שמא יהיה מחסור באוכל, ובכל זאת – האם יש סיבה להרבות דווקא בביצים? והאם יש הצדקה לכך ש-12 מיליון שקלים מכספי משלמי המיסים יוקדשו לסבסוד של ייבוא אווירי של ביצים, ועוד דווקא בתקופה שבה אפשר במידת-מה ליהנות משמיים נקיים?

ראשית, נקודתית עבור ימים אלו, חלק מהביצים הנמכרות אינן מפוקחות, לא עברו בדיקות, ועלולות לגרום לנזק בריאותי שעלול להיות חמור יותר מווירוס הקורונה. מעבר לכך, גם בשגרה לאכילת ביצים השלכות בריאותיות לא מועטות, בייחוד עבור חולים בסוכרת ומחלות לב ועבור הסובלים מכולסטרול גבוה. נוסף לכך קיים סיכון משמעותי להימצאות מזהמים שונים וסלמונלה בביצים [1]. נוסיף לכך את ההיבט המוסרי בכל אשר לכליאת תרנגולות, המתתן בגיל שנתיים בחשמול, גריסת אפרוחים זכרים ועוד [2], והשפעות סביבתיות ואקלימיות בדומה לתעשיות אחרות של מוצרי מזון מן החי [3]. כך למשל – בתפוקה של קילוגרם אחד של ביצים משתחרר כ-4.8 ק"ג פחמן דו חמצני המהווה גז חממה. לצורך השוואה, בתפוקה של קילוגרם חמאת בוטנים או טופו, שניהם גם כן עשירים בחלבון, משתחררים רק כ-2.5 ו-2 ק"ג פחמן דו-חמצני, בהתאמה [4]. בהתחשב בכל אלו ובשפע האדיר של מזון הזמין לנו מהצומח, ניתן להסיק שהבהלה לביצים נובעת בעיקרה ממקור תרבותי ומהרגלי אכילה, ולא מצורך של ממש. קשה מאוד אם כך להצדיק את הסבסוד של ייבוא אווירי במיליוני שקלים.

בנימה אישית יותר, כחלק מהמגמה למעבר לתזונה צמחית, יזמתי בשנים האחרונות מעבר לתזונה צמחית במאכלים המסורתיים של החגים. בין היתר, גיליתי שהכנת קניידלעך לפסח קלה למדי ללא ביצים, והכנתי גם "דג" לראש השנה. אחותי, שנרתעת ממזונות ממקור ימי, נרתעה מהאצה שהוספתי. חצי שנה אחר כך השתדרגנו כאשר היא הכינה בעצמה "געפילטע פיש" מן הצומח, שיצא מדהים. 

​

בין אם "נתקעתם" ללא ביצים כעת, או בין אם תרצו לנסות משהו חדש בהשראת חג החירות (שאם תרצו, יוכל עבורכם לסמל גם חירות לחיות המשק), אל חשש – להלן קישורים עם מתכונים שונים לפסח, מתזונה צמחית:  

תפריט מתכונים לערב פסח - אתר הצמחונות והטבעונות הישראלי

מתכון לקניידלך טבעוני - מאת אורי שביט

תוכלו גם להיעזר במתכונים באתר שלנו – למעבר אל המתכונים לחצו כאן
או במידע על כל המזונות בהם ניתן להשתמש במקום ביצים - הכמויות הן עבור ביצה אחת:

​

עבור מתוקים

חצי בננה מרוסקת במעבד מזון

חומץ וסודה לשתייה - כף חומץ וכף סודה

רסק תפוחים - רבע כוס

זרעי פשתן טחונים - כף פשתן ושלוש כפות מים

​

עבור מלוחים

2-3 כפות מחית שעועית או קטניה אחרת, מבושלת ומעורבבת היטב עם מעט מים

קמח תפוחי אדמה - שתי כפות קמח וכף אחת מים

טחינה - שתי כפות

חמאת בוטנים - שתי כפות

​

גם וגם

טופו רך או משי - 80 גרם

2 כפות פשתן טחון מעורבב במעט מים

שתי כפות קמח, כף וחצי שמן, חצי כפית אבקת אפייה ושתי כפות מים

2-3 כפות קורנפלור, מעורבב עם מעט מים

​
​

חג שמח!

​

____________________________

[1]  https://veg.co.il/eggs-health

[2] https://anonymous.org.il/cat16.html

[3] https://anonymous.org.il/art656.html

[4] https://www.businessinsider.com/the-top-10-foods-with-the-biggest-environmental-footprint-2015-9